השמש כבר נושקת לגלים
הגיעה השקיעה
פשוט שוכב על החולות
שומע את צחוקה
אלה ימים שכבר עברו
עכשיו אתה לבד
פשוט צועק את שמה
יותר כמו זעקות של פחד
אבל היא לא עונה...
אני פשוט קורא למרחקים
אני מתחנן לרקיעים
אני מביט בכוכבים
אני מסתכל על הזרמים
הם כיווני החיים
הם כל כך לא ברורים
והם אותנו גוררים
לכיוונים כה מוזרים
אני שם
מסתכל על השבילים
אני מביט בלי לראות
מתחנן בלי להבין
אני קורא אל הרוחות
רוצה להאמין
קרן שמש אחרונה
החושך כבר אופף
זעקה לחשכה
ואתה שוב מתעורר
צורח...
אני שם
מסתכל על השבילים
אני מביט בלי לראות
מתחנן בלי להבין
אני קורא אל הרוחות
רוצה להאמין
הגיעה השקיעה
פשוט שוכב על החולות
שומע את צחוקה
אלה ימים שכבר עברו
עכשיו אתה לבד
פשוט צועק את שמה
יותר כמו זעקות של פחד
אבל היא לא עונה...
אני פשוט קורא למרחקים
אני מתחנן לרקיעים
אני מביט בכוכבים
אני מסתכל על הזרמים
הם כיווני החיים
הם כל כך לא ברורים
והם אותנו גוררים
לכיוונים כה מוזרים
אני שם
מסתכל על השבילים
אני מביט בלי לראות
מתחנן בלי להבין
אני קורא אל הרוחות
רוצה להאמין
קרן שמש אחרונה
החושך כבר אופף
זעקה לחשכה
ואתה שוב מתעורר
צורח...
אני שם
מסתכל על השבילים
אני מביט בלי לראות
מתחנן בלי להבין
אני קורא אל הרוחות
רוצה להאמין
No comments:
Post a Comment